כשהשכן שלי הופך לסיוט שלי/ עו"ד חיים כהן

למצוא דירה זה לא קל, היא צריכה להתאים למיקום הגיאוגרפי בו אנחנו רוצים לגור, לתקציב שלנו, לכיווני האוויר שאנחנו רוצים, חניה, מעלית, מחסן, קרבה לתחבורה ציבורית, מרכז מסחרי, בתי ספר וחוגים (למי מאיתנו שיש לו ילדים) ולכולנו יש רשימת העדפות ודברים חשובים לנו עליהם לא נהיה מוכנים להתפשר ואנחנו יודעים לדקלם את הרשימה הזו משל הייתה ההפטרה בבר מצווה שלנו.

מזל טוב!!! אחרי חיפושים רבים הגענו לדירה מהממת שמתאימה לנו לתקציב, נמצאת בדיוק איפה שרצינו לגור והתאהבנו בה מיד. הקשבנו לאמא ובאנו לראות אותה גם בליילה וגם בצהריים, פגשנו שכנה שהייתה מעט קרירה אבל התרשמנו שמדובר בבניין שקט ועסקה טובה. אצנו רצנו לסגור את כל הפרטים ובשעה טובה חתמנו על החוזה ועברנו דירה.

עד כאן די סטנדרטי, נכון? אז זהו שטיפלתי לאורך השנים בעשרות לקוחות שמתארים את רגע חתימת החוזה והמעבר לדירה החדשה כתחילת הסיוט הגדול של חייהם.

מקרים בולטים שזכורים לי היו שכן שגונב דואר ועיתונים, זוג שכנים שהיו כל הזמן צורחים ורבים, כלבים מסכנים שמייללים כל היום, מציצנות, הפרעה בחניה, שכן מנגן על תופים באמצע הליילה, מסיבות קריוקי על גג הבניין, מנגל ללא התראה שכל העשן נכנס לדירה, ונדליזם, נזקים וכמובן שיש את השכן/ה הבלשים שיודעים עליך הכל איפה היית, מי היה אצלך, חולצה חדשה, רכב חדש ואתה מרגיש שאתה כל היום תחת מעקב צמוד של הק.ג.ב.

הסיוט מגיע בכל מיני דמויות וצורות אבל לכולם מכנה משותף אחד שהוא סבל, עוגמת נפש, עצבים, מלחמת התשה של ממש ואני מכיר מקרים רבים שהסתיימו בכך שאנשים פשוט הפסיקו חוזים באמצע או שמכרו בכל מחיר רק כדי לעבור דירה ולנסות את מזלם במקום אחר.

מהן האפשרויות המשפטיות העומדות בפניי כדי להתגונן בפני הסיוט? זה כמובן תלוי בעילה אבל יש את המפקחת על רישום מקרקעין שיש לה סמכות שיפוט ייחודית לרשימה סגורה ומצומצמת של עילות המופיעות בסעיף 72 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 וסמכויות כמו שופט בבית משפט השלום, אם זה עניין של הסגת גבול בין שכנים או לרכוש המשותף יש סמכות מקבילה למפקחת ולבית המשפט. כל עילה שלא מצוייה בסמכותה הייחודית של המפקחת תובא בפני בית משפט השלום או המחוזי לפי העניין.

 

כמובן שיש גם את משטרת ישראל אם הדברים הם פליליים.

מהניסיון שלי כשמתגלע סכסוך, יש לפעול במהירות וביעילות כדי לפתור אותו כי אם לא ייפתר, הסכסוך יתפח, יקבל מימדים מפלצתיים עם תגובות הרסניות וממש יפגע באיכות חיינו ובשלוות הנפש שלנו.

אני ממליץ לפנות לייעוץ משפטי מעו"ד שמכיר את התחום וחי בעולם סכסוכי השכנים כדי לקבל עצה טובה ותוכנית פעולה מקיפה כדי לנתק את האמוציות הרעות ולהשיג שקט נפשי ופתרון לסכסוך.

 

בגלל שמרקם החיים בבית משותף מצביע בהכרח על יחסים מתמשכים בין הצדדים, כדאי לחפש פתרון צופה פני עתיד בדמות גישור או בוררות שייתן לצדדים גם כלים ומנגנונים קבועים של פתרון סכסוכים עתידיים.

אחד הרגעים הכי מרגשים שהיו לי בעבודה היה שתוך כדי סיור בבניין בתל אביב לקראת שיפוץ, זיהיתי סכסוך בין שתי שכנות מבוגרות (אחת מורה מחנכת בדימוס והשנייה מורה לפסנתר) שלא הפסיקו להתעלל ולהזיק אחת לשנייה, כשהתקדמו הליכי השיפוץ, השכנות, ששתיהן היו מאוד נחמדות ומסבירות פנים, תמיד הציעו לי קפה ועוגיות בעת שהייתי מבקר בבניין וכשהכרנו יותר טוב שאלתי אותן בנפרד על מה בכלל הריב וקיבלתי המון סיפורים של "היא עשתה כך אז אני עשיתי לה ככה ואז היא עשתה לי דווקא"... זיהיתי שבאמת מדובר בסכסוך ארוך שנים ויצרתי צעדים מדודים של אמון עד ששתיהן הסכימו להתיישב מולי ביחד כדי לדבר ובלי שהן מודעות לכללי הגישור ומבלי שנתנו לשיחה פורמליות מעבר לכללי השיח שאני קבעתי מראש יצא ששוחחנו כולנו מעל 3 שעות. הן היו מרגשות ומקסימות והגענו ביחד תוך כדי השיחה לעץ שאבא של אחת מהן שתל בגינה לפני 40 שנים אלא שהעץ גווע ודעך והשכנה השנייה שהייתה בוועד ביקשה מהגנן לעקור אותו ושתלה עץ אחר במקומו וזה קומם את הראשונה. השיחה הייתה טובה וזרמה עד שבאיזשהו שלב הפכתי להיות די מיותר בחדר ועזבתי אותן, את החג הבא הן כבר עשו ביחד והבת של אחת מהן שלחה לי את התמונה בהתרגשות.

 

 

* כותב המאמר הינו עו"ד מומחה לסכסוכי שכנים ובתים משותפים. ליצירת קשר